טור אישי - מה הוא שפע?

אחד הדברים שאני הכי אוהבת זה השיתוף ביומיום עם חברות טובות מהתחום. בשיחה האחרונה, דיברנו על אטסי ואמאזון ומי שמצליח ומי שפחות והקשר לשפע והגישה אליו והתחלתי לחשוב. אנחנו מאד מאד עסוקים כל הזמן במספרים - סטטיסטיקות, מכירות, רווח. כמה כמה כמה? ושוב ושוב אני שומעת (וגם אומרת) שצריך ״להיפתח לשפע״.

אבל מה הוא שפע? הרי כולנו, כל מי שעוסק במה שהוא אוהב, זכינו כבר בשפע. בתוך העשייה הזו שלנו יש כל כך הרבה הנאה, יצירה, מחשבה, למידה. והכי הכי הם האנשים שנמצאים סביבנו.

כבר כמה שנים שאני בתוך העשייה הזו ובזכותה לחיי כל כך הרבה לבבות יפים.

בין אם אלו הלקוחות שלנו, האנשים היפים שעובדים איתנו, החברות המדהימות שנכנסו עמוק ללב, השותף הלא יאמן שלי, המשפחה שגיליתי מחדש... אומרת תודה על כל רגע.

ואז נתקלתי בסיפור הזה, המצורף מטה, שאומר את הפואנטה הרבה יותר טוב ממני:

במהלך שנת 1966, מצוקת מים שנגרמה מחמת מחסור במי גשם עקב העדרם של גשמי המונסון הביאה למצב חמור ברחבי הודו. תושבי בומביי נפגעו באופן מיוחד, ותכנית חירום הועלתה לאפשרות של פינוי העיר. אחד מאוהביו של באבא, מינו דסאי (אחיה של מאנסארי) שהיה בעל מזג רגוע בדרך כלל, התכעס מאוד ושלח את המברק הזה לבאבא, ב-13 ליולי, שהביע את מצוקת המיליונים: "אני מתפלל בשם חמשת מיליוני האנשים שבבומביי כדי שתתערב בנוגע גשם ולברכות".

באבא שלח מייד את ההודעה הבאה: "בומביי כבר החלה לקבל גשמים. באהבה, באבא". הגשם הגיע, תקוות העיר התחדשו, והאזרחים חגגו את האירוע המשמח. יומיים לאחר מכן, הגיע מברק נוסף ממינו: "אני מביע רוב תודות מקרב ליבי באהבה ובאמונה". גשמים כבדים המשיכו לרדת על בומביי, וכל האגמים שסיפקו מים לעיר התמלאו. ממקומות שונים במדינה, מכתבים ומברקים הגיעו בנוגע למחסור מים חמור זה, ובאבא הקשיב לתחינותיהם. המאנדאלי גילו לאחר מכן, כי בזמן שהמכתבים והמברקים נקראו בפני באבא, התחיל לרדת גשם באותם מקומות.

גם באחמדנאגאר היה מחסור חמור במים, ובאבא ביקש מבאידול לגדל זקן ולבקש מאלוהים שיוריד גשם. הוא עשה כן ושטח את תפילותיו בדבקות יומיום. לבאידול היו ציפיות גדולות, שמכוח מסירותו הגשם יבוא אל נכון, אולם חודשים חלפו ואין גשם. אם היו באים אנשים ומבקשים גשם, באבא היה אומר להם ללכת ולתלוש את זקנו של באידול. לבסוף התייאש באידול לגמרי והוא אמר לבאבא: "אם אין זהו רצונך, כיצד תוכל תפילתי להביא תועלת. כעת אני יודע שאינך חפץ שירד כאן גשם". באבא לא ענה, אולם למחרת החל לרדת גשם.

( מתוך לורד מהר המקוון עמודים 6465-6466 www.lordmeher.org)

מאחלת לכולנו שתמיד תמיד ירד לנו גשם ברכה.

האמינו בניסים.

האמינו שמגיע לכם.

תנו ברוחב לב ולימדו לבקש.

שנה נפלאה שתהיה.

מיכל